כשבשני הצדדים יש נטייה להיפגש עם מרחב ביניהם משתלבים היטב.

בין אם זו המילה «יש חיבה» ובין אם זו ארוחה שנשמרה מראש, שני הצדדים מעבירים את מה שבלב באותו ערוץ. כמעט שאין צורך להתאמץ כדי לנחש למה הצד השני התכוון.

כשבשני הצדדים יש נטייה להעביר את מה שבלב בעדינות משתלבים היטב.

גם אם התאריך לצעד הבא נקבע אחרת פעם אחת, הפער לא נעשה גדול. כשקובעים מועד נדיב להחלטה גדולה, הצעדים משתלבים מעצמם.

כשבשני הצדדים יש נטייה להניח לדברים להירגע רגע ואז לפתור אותם משתלבים היטב. עם זאת, כשבקצב יש גם צעד גדול קדימה וגם צעדים שנעשים תוך בדיקה דורש קצת יותר השקעה.

בין אם פותרים את העניין במקום ובין אם נותנים ללילה לעבור ואז פותרים, שני הצדדים חוזרים באותו זמן. אין צורך לחכות זה לזה עד שיגיע הזמן לשבת שוב אחרי ריב.

גם אם משבצת אחת בתמונת העתיד נכתבת אחרת, היעד זהה. כשנותנים להחלטה גדולה תאריך רחב, התמונה מתכנסת לאחת.

גם הדרך למלא את הקרבה וגם הזמן לפתור דברים שמפריעים זהים, ולכן יום רגיל משתלב מעצמו. הדמיון של חיים משותפים עולה באופן טבעי.